רקע היסטורי – הקמת בית הספר

 

בית הספר נוסד ב- 1956. בית ספר "גולן" היה השני שהוקם במושבה אחרי הקמתו של בית ספר "אוסישקין" והיה היחיד במערב המושבה.

 

לאחר מלחמת השחרור, כשהערבים עזבו את האזור, נפתחו השטחים לזוגות צעירים שהגיעו להתיישב כאן. כמות הילדים גדלה והיה צורך להקים בית ספר נוסף כדי לאכלס את הילדים שהתגוררו באזור.

מקור השם

גב' מרים סולקין, שהיתה המנהלת הראשונה בבית ספר ממלכתי ב' – הוא בית ספר "גולן", הגיעה מאילנייה (סג'רה) שבגליל התחתון עם עוד קבוצת אנשים שהתיישבו ברמת השרון בזמן מלחמת השחרור.

 

כשהוקם בית הספר, גב' סולקין היא זו שנתנה את השם לבית הספר כיוון שרצתה זיקה לצפון.

;

גב' כרמלה שמואלביץ' היתה המורה הראשונה למלאכה בבית הספר עם הקמתו

והיא מספרת:

 

"בתחילה בית הספר היה מבנה של חמש כיתות, מכתה א' ועד כתה ה'. בנוסף היו חדר מנהלת, מזכירות, מגרש משחקים קטן, צריף ומחסן לציוד של שיעורי החקלאות (ערוגות החקלאות היו במקום בו היום נמצא מגרש הכדורסל).

 

יום הלימודים החל בשעה 8:00 בבוקר והסתיים ב 12:00 בצהרים. מי שבסיים את כתה ה', עבר ללמוד שלוש שנים בבית ספר "אושיסקין" (כיתות ו'- ח') ולאחר מכן לתיכון.

 

שיעורי המלאכה נתנו בבית הספר פעמיים בשבוע. לאחר כחמש שנים מהקמת בית הספר, החלה הסביבה להתפתח יותר ומספר הכיתות בבית הספר גדל מחמש לשמונה, דהיינו כיתות א' – ח'. עם חלוף השנים נוספו תלמידים והיו יותר מכתה אחת בשכבה" .

 

 

סיפור מעניין שקרה בבית הספר

 

"בית הדואר היה בעבר במקום בו נמצא היום. בעבר היה מקבל בית הדואר חבילות דואר חתומות בחותמות עופרת. בסוף יום העבודה הפקיד היה זורק את חותמות העופרת לשולי הכביש. עם השמע הצלצול היו הילדים שועטים לכיוון הדואר וכל הקודם והמהיר היה זוכה בעופרת, אותה היינו מתיכים ויוצקים לתוך תפוח אדמה שעוצבו בתוכו סביבונים ודמויות.

 

 

בחג השבועות היו תלמידי בית הספר (150 ילדים) מתרכזים באזור ערוגות החקלאות, לבושי לבן, זרים על ראשם וסליהם על כתפיהם. מישהו היה עומד על גג בית הספר ונשאל על ידי המנהלת  "הצופה אתה את העולים לרגל?" ואז בתנועה תיאטרלית היה משקיף למרחקים ועונה" אינני רואה". לאחר מספר דקות, כשכל הקהל הרבה היה נועץ בו עיניים דרוך לשמוע את המשפט המפורסם, היה מכריז אותו משקיף "הנה הם קרבים ובאים". ואז המורה למוסיקה (לימים חבר בשלישית אדלר) החל במנגינת "סלינו על כתפינו" והתלמידים מסודרים בטורים, היו חולפים מתחת לכפות הדקלים (שערי העיר).

הגדרות כלליות כניסה למערכת
שינוי גודל גופנים
ניגודיות